פרחי קנאביס על שטרות

Richard

האווז שמטיל ביצי זהב: תיירות המריחואנה בקולורדו שווה מיליארדים

רפורמות במריחואנה לא רק יוצרות תעשייה חדשה, אלא גם הזדמנות למחקר ממגוון תחומים לרבות חקלאות, רפואה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, ניהול, מדעי המדינה, סוציולוגיה, תיירות ועוד. כידוע, צריכת קנאביס נתפסה במשך שנים כפעילות פנאי סוטה (עבריינית) לפרט ולחברה. עם זאת, ובעקבות הלגליזציה המתפשטת ברחבי העולם והתפכחות הציבור, תפיסה זו מתערערת – צריכת קנאביס הופכת לדבר נורמטיבי שאפשר לראות כאטרקציה תיירותית אשר יוכלו לצרוך במהלך החופשה.

11 בדצמבר 2018

תיירות ששווה מיליארדים

עם שוק גדול כמו הקנאביס, שרק בשנת 2016 היה בסדר גודל של מעל 1.3 מיליארד דולר, עלינו לשים את הדעת על כמה מאפיינים הנובעים מתיירות. התחום המרכזי בעניין השפעת הלגליזצה על תיירות הינו ההשפעות הכלכליות המתמשכות וארוכות הטווח – מיסים על דלק, חדרי מלונות, מסעדות מאוכלסות בתיירי קנאביס יכולות להיות משמעותיות יחד עם המס ממכירת הקנאביס עצמו. לדוגמא, במהלך השנה הראשונה של הלגליזציה ב-2014, העיר דנבר (בירת קולורדו) הלינה 15.4 מיליון תיירים שבזבזו 4.6 מיליארד דולר, שיא מדינתי לאותה תקופה. 1.3 מיליארד על לינה, 913 מיליון במסעדות ו-579 מיליון בצרכנות. אומנם העליה נובעת גם ממניעים נוספים, אך לשוק הקנאביס היה לא מעט יד בדבר.

ניתן לחלק את השפעת תיירות הקנאביס על הכלכלה לשלושה מרכיבים: ישיר, עקיף ומעודד. השפעה ישירה מוגדרת כקניה של מריחואנה (לרבות אכילים). השפעות אלה הן יחסית ברורות וקלות לחישוב מבחינת מסים, היקף וכיוצא בזאת. המרכיב השני -עקיף, מתייחס לכל מה שנמצא בשרשרת האספקה שחברות התיירות משתמשות בו: מלונות, מסעדות, תחבורה, אולמות כנסים ובידור. לבסוף, המרכיב העקיף מתייחס לכל אותן הוצאות של העובדים המשתכרים מאותן חברות תיירות הבאות במגע עם התיירים, ולחברות שגם הן באות במגע עקיף עם חברות התיירות.

אל תשכחו להשאיר טיפ

במילים אחרות, כשיצא לי לטייל בקולורדו ב-2014, המדינה הרוויחה לא רק על קניית העוגיות והקנאביס בחנות סטארבדס (StarBuds) אותה פקדתי, אלא גם מהסיור במעבדה שאחת החברות לקחה אותנו אליו, מהלינה שלי במלון, האכילה במסעדות והטיפ שהשארתי למלצר, שבאופן עקיף הרוויח גם כן מתיירותי שם. אל לנו לשכוח כמובן השפעות נוספות על שיעור התעסוקה, יצירת מקומות עבודה חדשים, הגירה של אזרחים רבים ופיתוח שוק הנדל"ן.

לגליזציה של קנאביס הובילה לפתיחתם של חברות תיירות ועסקים סביב נושא הקנאביס: "האפי-אוור" של מריחואנה, שיעורי גידול, שיעור בישול בנושא מריחואנה, מעבדות להכנת חשיש, סיור בחנויות מכירה ואתרי גידול בחוות קנאביס. כמובן שיש גם את העסקים המעט יותר מוזרים שצמחו כגון מכונות למכירת קנאביס (בדומה למכונת פחיות), food-trucks, פרח וא.בוקר (Bud and Breakfast) ומארגני חתונות הדואגים לכל טוב ביום חתונתך. אך עם כל השפע הזה, אין זה מפתיע שתיירים רבים הולכים לאיבוד, או מוצאים עצמם צורכים יותר ממה שהם צריכים.

חינוך תיירים לגבי כל נושא האכילים הינו אחד מהאתגרים הגדולים לעסקים מאז הלגליזציה. קבוצות אקטיביסטיות פועלות באמצעות הסברה על צריכה נכונה תוך שימוש בסלוגנים כמו "התחל נמוך ותמשיך לאט" או "אל תתן לממתק להרוס לך את החופשה". יתרה מכך, מחקר אחד מצא שהיה עליה משמעותית בתיירים מחוץ למדינה שביקרו במיון של בית החולים בקולרדו בעקבות סימפטומים הקשורים למריחואנה. יחד עם זאת, הקבוצות האקטיביסטיות עושות עבודת קודש בהסברה וגם חברות האכילים ממשיכות לפרסם הזהרות, ובעיקר המלצות על צריכה אחראית לתיירים.

דמיינו קופי-שופ של ארומה

מעניין יהיה לראות את העסקים התיירותים שיצמחו מתוך התרבות הישראלית וישלבו את צמח המריחואנה יחד עם פעילויות ישראליות ייחודיות ביום שהמריחואנה תהיה חוקית בישראל. אולי ביום מן הימים נראה כאן "מטקות ושאכטה", "גדנ"ע לצרכנים" או שיעור חווה חקלאית שבו ילמדו על גידול עציצים כשלידם גדלים להם צמחי מריחואנה. אז בפעם הבאה ששואלים אתכם מדוע כדאי להסדיר את שוק הקנאביס בחוק, חישבו על כל אותן אטרקציות ומקומות בילויים שיצמחו ביתר שאת, מקומות תעסוקה לציבור ומיסים רבים שיגבירו את החוסן הכלכלי של ישראל.

מקורות

  • הכתבה מבוססת על המחקר:
    From Forbidden Fruit to the Goose That Lays Golden Eggs: Marijuana Tourism in
    Colorado ~ Written By Soo K. Kang, Joseph O’Leary, and Jeffrey Miller

תגובה אחת

השארת תגובה

*
*

הלו סטלן!
אתה לא מחובר למערכת...

ההתחברות למערכת מתבצעת באמצעות חשבון הטלגרם שלך: