Richard

קנאביס חוקי בקצה המדינה: לגליזציה באילת יכולה לעבוד

לאחרונה, ובעיקר לאור הבחירות המקומיות בערים השונות, אנו עדים לתופעה מתרחבת בה מתמודדים לראשות העיר תומכים בלגליזציה ברמת הרשות המקומית. ראינו זאת עם דוד מגן שהכניס זאת למצע שלו כאשר התמודד לראשות העיר חיפה; ואת אסף הראל, שאמר כי אם יזכה בבחירות בתל אביב הוא יאפשר צריכת קנאביס ברחבי העיר. ואולם, רעיון הלגלזיציה ברשות מקומית אינו חדש - מספר חוקרים הציעו מודל דומה לא פחות והיא התרת שימוש, גידול ומכירה של קנאביס ברחבי העיר אילת. כן כן, עיר הבילויים, התיירות וזו הנמצאת בקצה הדרומי של המדינה

31 בדצמבר 2018

את הרעיון של לגילזציה באילת העלו חוקרים ישראלים (יניב בלחסן ואביחי ג'קסון) בינואר 2018 לאחר השתתפות בכנס יחד עם כמה אנשי מקצוע מתחום הרפואה, מתווי מדיניות, פקידי ממשל ואנשי מפתח נוספים שהגיעו מקולורדו. במהלך אותו שבוע שבו התקיים הכנס, דנו החוקרים סביב הלגליזציה בקולורדו במטרה ללמוד עליה והשפעתה על תחומים שונים במדינה.

נקודת המוצא של החוקרים הישראלים היא כי לגליזציה בישראל היא בלתי נמנעת – הסדרה שכזו מעידה על חברה צודקת בה לפרטים הזכות להחליט האם לצרוך קנאביס, ועל המדינה להשקיע את משאביה בהנגשת מידע ויצירת רגולציה להפחתת נזקים לאזרחים.

אז למה אילת?

באילת מתגוררים כ-50,000 תושבים, היא מבודדת באמצעות מדבר וגובלת עם ירדן ומצרים, מה ששם אותה כיחסית מנותקת תרבותית משאר המדינה. החוקרים מציינים כי דווקא מיקומה הגאוגרפי של העיר בקצה המדינה הוא שהופך את תדמיתה למיוחדת וייחודית בדמיון הציבור. בתחילת שנותיה של העיר, לאחר 1948, נשלחו אליה עבריינים לרצות את עונשם.

במהלך שנות ה-60 וה-70, העיר התפרסמה בעקבות נוכחותם הרבה של "ביטניקים" (Hippies) שברחו מאורח החיים הרגיל של החברה בשאר חלקי הארץ. לאור הדברים הללו, אחד מהחוקרים הראה כבר במחקר קודם מדוע נפוץ השימוש בחומרים בקרב עובדי בתי מלון באילת, בדיוק בשל אותן סיבות: הבידוד הגאוגרפי של העיר והיותה "לימינאלית" (מונח מתחום האנתרופולוגיה) – היא אינה קשורה למרכז הארץ מבחינה תרבותית אך גם אינה חלק בלתי נפרד מישראל, היא לא פה ולא שם, מה שהופך "התנהגות סוטה חברתית" ליותר סבילה. לאור זאת, הרי שהעיר אילת תהיה מוקד אידיאלי לנסות הסדרה ראשונית של שוק הקנאביס בחוק. הניתוק של אילת אשר הופך אותה לחלק מישראל אך בד בבד מרוחקת ממרכז הארץ מבחינה גאוגרפית ותרבותית, הם הגורמים שמעידים על העיר כמתאימה לניסיון ללגליזציה, זאת בניגוד לשאר הערים בארץ.

החוקרים מציעים כמה תנאים שאומצו בידי הרשויות בקולורדו ולדעתם כדאי לאמץ באילת, האוסרים על: (1) מכירת אלכוהול וקנאביס באותה נקודה; (2) מכירת "אכילים" עם החומר הפעיל במסעדות או דוכני מזון מהיר; (3) צריכה בחופים, מועדונים וחדרי עישון; (4) איסור על עישון במסעדות, תחנות תחבורה ציבורית ומרכזי ספורט (בדומה לסיגריות); (5) ולבסוף, איסור על שימוש מתחת לגיל 21. ניתן יהיה לספק קנאביס לעיר אילת מחוות גידול קנאביס רפואי במקומות סמוכים כמו אליפז, או אפילו בידי יזמים מקומיים בעיר. ללגליזציה מקומית פוטנציאל ליצירת שוק קנאביס מרכזי עם מגוון מודלים חקלאיים שניתן יהיה לפתח ושוק לצריכה עצמית לתיירים – מהארץ ומחו"ל – ותושבים מקומיים כאחד.

המודל שהוצע בכתבה זו נוסד לאחר כנס של כמה ימים בין חוקרים ישראלים וחוקרים מקולורדו שנפגשו לדון בסוגיית השימוש בקנאביס לצרכי פנאי. אילת תוכל להווה מקרה בוחן מרתק להשפעת הלגליזציה במדינת ישראל. יהיו שירימו גבה ויגידו כי לגליזציה בעיר תזלוג לשאר הערים בישראל; אכן, הדבר מתרחש גם במדינות ברחבי ארצות הברית בהן יש לגליזציה. עם זאת, על ידי התחלתה בעיר הדרומית בישראל, ניתן יהיה לפקח וללמוד יותר בקלות אל מול ערים מרכזיות אחרות ברחבי הארץ. בנוסף, העיר שופעת תיירים רבים הן מחו"ל והן מהארץ, ותוכל להגדיל עוד יותר תיירות זו, הרחבת תשתיות ופיתוח של חלקים דרומיים במדינה.

אז מה אומרים, שנרד לאילת?

תגובה אחת

השארת תגובה

*
*

הלו סטלן!
אתה לא מחובר למערכת...

ההתחברות למערכת מתבצעת באמצעות חשבון הטלגרם שלך: