sansa1960

תנו לזקן לעשן: סילביה שיינבוים על החיים לצד הקנאביס בגיל השלישי

אפשר אולי לחלוק עליה, אבל סילביה שיינבוים, האישה שמאחורי "חשיש לקשיש", טוענת שהחיים אחרי גיל 50, לא משהו. הפתרון? קנאביס ולא רק לחולים

31 בדצמבר 2018

אם זה היה תלוי בסילביה שיינבוים, כל אזרח ישראלי שהגיע לגיל 50, היה זוכה לקבל מהמדינה רישיון לקנאביס רפואי. למה? "אלה אנשים שעברו יותר ממחצית החיים", מסבירה שיינבוים, אקטיביסטית בת 71, העומדת מאחורי מיזם בשם "חשיש לקשיש". "הם כבר עבדו ועשו קריירות, התגרשו או התאלמנו, הילדים גדלו. למה שלא יוכלו לקחת שאכטה בערב, במקום כוס יין?"

מאחר שלא רק פנאי ונחת מאפיינים את הגיל המבוגר ויש גם תחלואים וירידה בתפקוד, הקנאביס בגילאים האלה בכלל חיוני, לדבריה. "החיים בזיקנה קשים יותר, אין על זה ויכוח", היא אומרת, "אז למה לא לאפשר לאנשים לעבור אותם יותר בקלות ובכיף? מצב רוח טוב משפיע גם על הבריאות בכל גיל, בעיקר במדינה כמו שלנו. כאן מאוד אוהבים להיות בלחץ".

סיליביה שיינבוים.צילום: באדיבותה

היא גרושה ואם לשניים, מתגוררת בתל אביב. בעברה הייתה מורה ואחר כך מטפלת בהילינג. כמי שנולדה בארה"ב וגדלה בה בשנות ה-60, ההיכרות שלה עם הגראס החלה כבר בתיכון ונמשכה אל ימי הקולג' העליזים.

גם בהמשך חייה, מצאה שיינבוים את החומר, לפרקים, מאוד שימושי. "בתקופה שבעלי חלה בסרטן, זה מה שעזר לי להתמודד", היא נזכרת. "מכיוון שזה קרה בתחילת שנות ה-70, לא ידענו שהחומר יכול לעזור גם לו להתמודד עם המחלה. לא דיברו אז על קנאביס בהקשר הרפואי. זה היה הסם שמעשנים במסיבות, שמשתמשים בו בעיקר אנשים ירודים, שעושים את זה מתחת לרדאר".

הצבעים נעלמו

כיום הקנאביס הוא מה שעוזר לה לצלוח את היומיום, לאחר שלפני עשר שנים עברה תאונת דרכים קשה ובהמשך חלתה במחלת ריאות. "מהתאונה יצאתי שבר כלי, פיזית ובעיקר נפשית", היא מספרת. "שנה שלמה הייתי במיטה, נעלם לי החשק לחיות. נדמה היה שאפילו הצבעים בעולם נעלמו, ראיתי רק אפור. הביטחון העצמי שלי ירד, הייתי במצב מאוד פגיע".

לאחר שחלתה גם במחלת הריאות ואושפזה למשך שבוע ללא הכרה, התחילה לחשוב על קנאביס כאופציה. שלוש שנים תמימות של התרוצצויות בין רופאים נדרשו לקבלת הרישיון, אבל היא לא ויתרה. "הסתובבתי חודשים עם קלסר על כל המחלות שלי ומחקרים שנערכו עד אז על קנאביס רפואי. בסופו של דבר, הגעתי לד"ר יהודה ברוך וקיבלתי את הרישיון".

דור החלוצים

היא הייתה החולה ה-144 שקיבלה רישיון לקנאביס רפואי בישראל ולנוכח הנתון של כ-30 אלף חולים המטופלים כיום בצמח בארץ, אפשר לומר שהייתה מדור החלוצים.

איך היה לחזור לעישון אחרי שנים בלי?

"העישון וההשפעה של החומר לא היו לי חדשים, אבל לשבת בבית ולעשן חומר נקי או לשאוף אותו מוופורייזר זה משהו אחר, מאשר לקחת שאכטה במסיבה. כמובן שמאז שלא הייתי בקשר עם העולם הזה, התפתחו זנים חדשים וניסיתי כל מיני. עברתי לפחות חמש חברות שמשווקות גראס רפואי כדי לנסות זנים חדשים, השפעות חדשות. לפעמים גם הגוף מתרגל בשלב מסוים לחומר ואני אוהבת להחליף.

"הייתי שמחה לקבל יותר מ-60 גרם ורק מזן אחד. הייתי רוצה להיות מסוגלת לעשן קצת מזה וקצת מזה. יש זנים שמתאימים יותר לבוקר ויש כאלה שלערב וצריך שיהיה חופש לבחור".

מה הקנאביס נותן לך היום?

"אני לא יודעת מה הייתי עושה בלי זה. מה זה נותן? אפשר לדבר על זה יום שלם. אני יכולה לומר שזה החזיר לי את התשוקה לחיים, זה נותן לי מעוף, תחושה שיש לאן ללכת".

חשיש לקשיש

לאחר שראתה כי טוב ובעקבות חשיפה לסבלם של קשישים בבית אבות בארה"ב, שם ביקרה את דודתה, החליטה שיינבוים להפיץ את בשורת הקנאביס בגיל הזהב. היא החלה לחקור את הנושא וגילתה שהצמח יכול להקל על תופעות גיל המעבר בנשים ועל בעיות שמאפיינות את הגיל המבוגר בכלל ובמקביל להוריד מינוני תרופות.

היא הקימה דוכני הסברה, חילקה פלאיירים ואפילו החתימה 1,000 איש על עצומה למתן נגישות לקנאביס, לכל אזרח מעל גיל 50. "זיקנה זאת לא מחלה", היא אומרת, "אבל לחברות התרופות יש אינטרסים, הן מרוויחות הון עתק מהשוק של הגיל השלישי ויש להן לובי גדול בכנסת. זה חוסר צדק היסטרי".

בין השאר, היא פעלה לקידום נושא הלגליזציה בכנסת, אבל כיום היא רוצה להתמקד בתפעול עמוד הפייסבוק שלה "חשיש לקשיש", בו היא מעלה ראיונות מצולמים שהיא עורכת, בנושא קנאביס והשפעותיו על הבריאות ואיכות החיים ומייעצת למבוגרים המתעניינים בנושא.

"אני מסבירה לאנשים שנרתעים מהסטיגמה של סם, שמדובר בתרופה לכל דבר, שיכולה לעזור במצבים של כאב, של בעיות נוירולוגיות, של דיכאון ולדעתי גם להאריך חיים".

אקטיביזם בגיל השלישי

מאז שנכנסה לעולם הקנאביס, שיינבוים נהנית גם מחוג חברתי חדש ותוסס. "נוספו לי הרבה חברים מאז שנכנסתי לזה. יש לנו עניין משותף, מטרה משותפת, אנחנו הולכים ביחד להפגנות.

"בכלל, הגראס הופך אותך לאדם יותר חברותי וזה חלק מהיתרונות. אנשים מבוגרים שהתנתקו מהעולם וחיו בסוג של בועה, מתחילים להיפתח, לפרוח, לדבר, לצאת מהבית. יש עולם שלם של יכולות, שמקבלים מזה".

אחד המאבקים בהם היא משתתפת בימים אלה, הוא המחאה נגד רפורמת הקנאביס של משרד הבריאות, שעומדת להיכנס לתוקף באפריל הקרוב. "אני מאוד מודאגת", היא אומרת "ואני מצטרפת להפגנות של חולים מול הבית של ליצמן. הכוונה היא לתת את החומר רק בבתי מרקחת, רק זן אחד לכל חולה ולהוריד את הכמויות, שזה ממש מוות.
"לי חידשו לי את הרישיון לפני כמה חודשים, אבל אף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. האם אמשיך לקבל את הזנים ואת הכמות שאני צריכה וכמה זה יעלה. הרבה מהמאבק שלנו הוא לדבר ולדבר, כי לכי תדעי מאיפה תבוא הישועה".

 

סילביה שיינבוים ודוכן הסברה של חשיש לקשיש. הצילום באדיבותה

תהיה לדעתך לגליזציה בישראל?

"אני מאמינה שכן. מתי? אני לא יודעת, אבל הייתי שמחה לראות את זה קורה בחודש הבא. ברגע שאתה אוסר על מישהו לעשות משהו, הנטייה הטבעית היא למרוד. זה לא הגיוני שאלכוהול אפשר לקנות בכל מכולת ובשביל קנאביס, צריך ללכת לשוק השחור.

"אנחנו פה בישראל מהמובילים בעולם בתחום המחקר והפיתוח של הקנאביס. אז לייצא לחו"ל רוצים, אבל לתת את זה לחולים פה? לא. צריך גם לזכור שהציבור הישראלי מאוד שמרן. לא סתם יש לנו את ביבי בשלטון".

2 תגובות

השארת תגובה

*
*

הלו סטלן!
אתה לא מחובר למערכת...

ההתחברות למערכת מתבצעת באמצעות חשבון הטלגרם שלך: