שני 2 פרחים עולים מצמח פרג האופיום בצבע סגול בגינה

Pawnpon

גידול פרג האופיום – עוד פרח עם פוטנציאל

מזרעים בחנות תבלינים לגוש כהה, דביק ומרדים בחמישה חודשים. באפס מאמץ ובעזרת השמש והגשם, תוכלו להוסיף עוד פרח יפה ומעניין לגינה. גידול פרג האופיום הוא אחד הקלים ואולי גם הממסטלים.

21 בינואר 2019

אנשים שהתנסו בגידול מכירים את הקסם הזה היטב. זרע באדמה, קצת מים וזמן והופה, משהו צומח! החגיגה מגיעה לשיאה כשהצמח מתחיל לפרוח… כמה נפלא ומספק להתענג על היופי הזה, ועוד תחת קרני השמש! זוהי זכות שנמנעת ממגדלי הקנאביס בישראל שלא בצדק, מזל שיש צמחים אחרים שאפשר להתריס בהם. אז כמו שכבר בטח הבנתם, הכתבה הבאה לא תעסוק בקנאביס, אלא דווקא בגידול פרג האופיום.

רוצים פרג האופיום בגינה? קפצו לחנות תבלינים

יד אוחזת גבעול של פרח פרג בהיר על רקע עלי הצמח הירוקים אפרפרים
פרח לבנבן. צילום: @pawnpon

פרג האופיום, או פרג מרדים, הוא עשב חד שנתי קל מאד לגידול. החלק המוכר ביותר של הצמח הוא זרעיו הקטנטנים-שחרחרים, המשמשים למאכל משחר ההיסטוריה. במטבח משתמשים בהם בעיקר לקישוט לחם או במילוי של עוגות ועוגיות שעשויות אף למסטל, במידה ואכלתם כמות מספקת. הצמח, שמקורו ממש כאן באגן הים התיכון, הינו בעל עלים בגוון ירוק אפרפר ופריחה אביבית גדולה ומרשימה. בזכות היותו צמח מקומי וחסון, הוא יכול לגדול בארץ גם בתנאי בעל, כלומר, הגשם מספיק לו. אמנם נדיר למצוא אותו כאן בטבע, אך פרג האופיום הוא אחד מ-9 מיני הפרג הגדלים בארץ בר, למשל בגליל, בגלבוע ובכרמל.

לרוב, הפרג יצמח מדי שנה במקום שבו נזרע לראשונה, במידה והקרקע תקבל דישון הולם. הזרעים שהצמח מפזר בסוף הקיץ נופלים לאדמה ונשארים רדומים עד לסתיו הבא. לזריעה ראשונה ניתן לקנות זרעים בכל חנות תבלינים, שאגב מחזיקות אוצרות רבים לבעלי גינה. חוץ מפרג אפשר למצוא שם גם זרעי קמומיל, כוסברה, שומר וכו'. כולם נמכרים בזול במשקל כתבלינים לבישול וניתנים לזריעה בגינה או בעציץ.

צמח קל ומתגמל מכל בחינה

אם הלכתם לחנות, תרצו לקנות כמות זרעים נאה, שתתאים לגודל השטח שתרצו לזרוע. הזרעים שמגיעים לחנויות התבלינים נשטפים היטב מכל שארית של אופיום וכן עוברים תהליך עיקור. לפיכך, כדי לקבל אחוז נביטה גבוה, מומלץ לפזר זרעים בנדיבות, אפשר בעזרת מלחיה. הפרג הוא צמח חובב שמש, לכן יש לזרוע אותו במקומות בהם יש שפע אור בכל שעות היום. מועד הזריעה האופטימלי הוא עם בוא הגשמים הראשונים, בתחילת הסתיו. המאחרים יוכלו לזרוע אותו גם בעיצומו של החורף, אם כי במקרה כזה יש להקפיד להשלים השקיה לאחר סיום הגשמים, לפחות עד שהצמח מתחיל להוציא ניצני פריחה.

כל צמח פרג האופיום: עלים וגבעולים בגוון ירוק אפרפר ופרחים סגולים על רקע גינה צבעונית.
מופע צבעוני בגינה, נוף הצמח כולו.

עם בוא האביב, גידול פרג האופיום מתחיל להשתלם. הצמח, שעד עתה היה סתמי למראה, לפתע מתחיל לפרוח בשלל צבעים: לבן, ורוד, סגול, אדמדם. הפרחים המקשטים את הגינה לתקופה ארוכה למדי, עשויים להגיע לגובה מרשים של כמטר וחצי וניתן לראות אותם ממרחקים. נראה שגם חרקים רבים נמשכים לצמח, בעיקר מאביקים, אבל לא רק. רק מתי מעט יזהו שמדובר בפרג האופיום, אך הם קיימים ועלולים לבוא להתעניין, בפרט אם תנסו להפיק מהפרגים אופיום. על ניסיוני עם זה, בהמשך 🙂

גידול פרג האופיום – לא חוקי אבל לא נורא

בדומה לקנאביס, גם לצמח הזה סטטוס בעייתי בעיני החוק. על פי פקודת הסמים המסוכנים חל איסור על גידול וצריכה של:

…כל צמח ממין הפרג המרדים, Papaver Somniferum וכל חלק ממנו, לרבות שרשיו אך למעט הזרעים…

כלומר, תיאורטית מותר לכם לאכול רק את הזרעים ואתם אפילו לא רוצים שהם יפלו לאדמה. מעשית, המצב שונה בתכלית. שוחרי גינון רבים ואנשים עם אצבעות ירוקות ברחבי הארץ מגדלים את הצמח כבר שנים רבות בגינותיהם. קבוצת "גינון" בפייסבוק, המונה כ-73 אלף חברים, היא הקבוצה הכי שווה שיש. מנהלי הקבוצה מעודדים פלורליזם ואהבת צמחים ואדם באשר יהיו. חוצמזה, מדי אביב עמוד הקבוצה מתקשט בתמונות רבות של גינות ישראליות ובהן פרגי אופיום פורחים במלוא הדרם, בפומבי ובגלוי. אפילו בארצות הברית, שאוסרת אף היא שימוש באופיום, רשויות האכיפה מגלות סלחנות כלפי גידול פרגים כצמח נוי בגינה.

השורה התחתונה היא שאם התמונות עשו לכם חשק, אין כל חשש בגידול הצמח למטרות נוי בלבד. מספר השוטרים שיזהו את הצמח הזה הוא אפסי ואין שום יחידת אכיפה שאמונה על הנושא, אז תרגישו חופשיים להתפרע.

הניסיון שלי עם פרג האופיום

פרח פרג סגול לצד הלקט פצוע ממנו ניגר שרף שהפך לחום
משתזפים בשמש החמימה של אפריל.

זה הרגיש קל מדי שלא לנסות. לפני כמה שנים בסתיו פשוט פיזרתי בגינה מלא זרעים שהיו לי במטבח ושכחתי מזה. במהלך החורף, עת שעסקתי בעישוב וטיפוח הגינה, הבחנתי בצמח לא מוכר שהתפתח בכל מיני מקומות. העלים האפרפרים שלו היו הדבר היחיד שבלט, חוצמזה הוא נראה כמו סתם עשב מכוער למדי. לרגע לא חשבתי שזהו פרג האופיום… למזלי, אני מגננת לא מאתמול, ויודעת שגם צמח מכוער בטירוף יכול להצמיח פרח יפהפה. השארתי אותם בגינה והמתנתי בסבלנות.

האביב, שאף פעם לא מאחר לבוא, הפתיע בשלל צבעיו. בבת אחת, מכל "ברווזון מכוער" שכזה עלו כמו ברבורים כמה וכמה עמודי תפרחת גאים. הסבלנות שלי כבר עמדה להתפקע, עד שלבסוף באה על סיפוקה בוקר אחד בסיבוב השקייה בגינה. סוף סוף הניצנים נפתחו והמוני פרגים פרחו וקישטו את הגינה בסגול מרהיב! גידול פרג האופיום בגינה התגלה כהצלחה מסחררת! ההתרגשות הייתה רבה ואיתה הגיעו גם מחשבות להפיק את המקסימום מהסיטואציה… (סמיילי זומם)

מחלבת הפרגים שלי

לא היה קל למצוא מידע על הפקת אופיום מהצמח, אבל לא הרמתי ידיים. בחפירותי גיליתי שסם האופיום הידוע מופק מהשרף שנאסף מהלקט הזרעים של הצמח, בעודו בוסר. הלקט הזרעים הוא מעין פקעת המתהווה במקום הפרח לאחר שהוא משיר את עלי הכותרת ובה נוצרים הזרעים. הבנתי שהשרף הנחשק מופרש כאשר פוצעים את הצמח, אבל איפה לפצוע? ואיך? קראתי באתרים רבים על התהליך ועדיין לא הייתי בטוחה, אבל כבר ידעתי שאין טוב מבעל ניסיון. איזה מזל שבסיני יש לא מעט בדואים שהם מומחים בגידול אופיום. באחד הביקורים בחצי האי הקסום יצא לי לתחקר כמה מהם על הפרטים שחסרו לי. הם ניסחו בפשטות רבה את מה שהספרות המקצועית שפניתי אליה התחמקה מלחשוף.

הלקטי פרגים עם חתכים מהם נוטף נוזל לבן, השרף
"חלב" הפרגים לאור זריחה. צילום:@pawnpon

לדברי הבדואים, הכי חשוב להתחיל מוקדם בבוקר, לפני שהשמש חזקה. באמצעות סכין יפנית חדה ונקיה, חותכים בעדינות את הלקט הזרעים. בכל הלקט אפשר לבצע כמה חיתוכים ארוכים ולא עמוקים, רצוי באלכסון. הטכניקה נרכשת לאט לאט, בסבלנות (בכל זאת, סיני). חיתוך נכון יזיל מהפצע טיפות שרף לבנות, שישארו דבוקות להלקט. בשעת השקיעה חוזרים אל הצמח ובעזרת הסכין אוספים את השרף, שבינתיים הפך לחום כהה מאד.

הסקרנות דרבנה אותי לחרוג ממנהגי ולהשכים קום כדי לבצע את הפעולה הזו. הייתי יוצאת החוצה בפיג'מה ועומדת זמן ארוך מעל כל צמח, פוצעת, חולבת אותו בזהירות. השכנים, ששמו לב לטקס החדש שפיתחתי, לא נשארו אדישים והשאלות לא איחרו לבוא: "מה את עושה?"

"אני חולבת פרגים", הייתי משיבה בנחת ומדמיינת את גלגלי השיניים המטאפוריים שבתוך ראשם חורקים ומתיזים שבבים לכל עבר.

היו גם שכנים שבאו מבלי לחכות להזמנה ובקשה מבוישת בפיהם: "תתני לי קצת כשיהיה לך, טוב?…"

לתוצאות המעשה והבקשות שלי מהקהל

אלו היו כמה שבועות מעניינים, שבסופם נשארתי עם גוש מכובד של שרף שחור ודביק, שלא העזתי להשתמש בו בעצמי. חשבתי שאולי כדאי לשמור אותו בבית, על כל צרה שלא תבוא. אולי יגיע יום שחור בו יכאב לי עד כדי כך שאעז לנסות. אחרי שעברו כמה חודשים ולשמחתי יום כזה לא הגיע, נתתי את כל הגוש לחבר ומאז לא שמעתי ממנו…

הלקט פרג האופיום ושרף וברקע חלק מבית וגינה צבעונית ופורחת
הלקט ושרף ניגר מהפצעים שהגלידו

סתאםםם… הוא לא באמת נעלם והכל בסדר איתו. הוא עישן הכל ולא קרה לו כלום, מה שהוביל אותי למסקנה שיתכן שהפקת אופיום היא תהליך מורכב משחשבתי. בירור נוסף העלה שאחרי איסוף השרף יש לבצע בו פעולה מסוימת שהופכת אותו לאופיום שאפשר לעשן או לשתות בתה. לצערי, עדיין לא הצלחתי לגלות מהי פעולה זו. אשמח מאוד אם למישהו מכם שקרא יהיה מה להוסיף בתגובות.

מסקנות לגבי גידול פרג האופיום

במילה אחת? חוויה. בכמה מילים? שיוווואוו כמה שזה כיף! אבל אם החלטתם להכין אופיום כדאי לנהוג באחריות ובזהירות, ובעיקר – להנות מהדרך היפה והצבעונית! 🙂

על פרג האופיום בויקיפדיה

2 תגובות

השארת תגובה

*
*

הלו סטלן!
אתה לא מחובר למערכת...

ההתחברות למערכת מתבצעת באמצעות חשבון הטלגרם שלך: