אדם עם מסיכה מפקח על משחק חפש את המטמון בשדרות שמולו מסכי מחשב

המבשר

כשהתושבים בעוטף עזה יצאו לחפש קנאביס חינם

ממש לאחרונה הממשלה אישרה יצוא מוצרי קנאביס רפואי לנכר ופה עדיין מדברים האם לגליזציה זה טוב או רע. לא טלגראס. במשחק "חפש את המטמון" האחרון בשדרות, חילקה החברה עשרות גרמים של קנאביס כפרסים לזוכים

28 בינואר 2019

קלטתם את הוידאו? ממליצים לראות עד הסוף…

בימוי וצילום: הלוחם מצ'רנוביץ'

זירת המשחק: בירת העוטף

ביום חמישי האחרון, בשעה 19:30 עשרות מבני שדרות והסביבה, החלו במשחק 'חפש את המטמון' של טלגראס בעיר שדרות. המשחק נמשך שלוש וחצי שעות והסתיים כשעה לפני חצות. הוא עבר בשמונה מטמונים שפוזרו במיקומים שונים, כל מטמון זיכה את המוצא בעשרה גרם של קנאביס איכותי. זה המשחק השישי שנערך בסדרה, והעיר השביעית שטלגראס מגיעה לפנק.

בספטמבר האחרון, במשחק חפש את המטמון בבאר שבע המשטרה הפעילה אלימות ועצרה שחקנים שמצאו שקיות קנאביס. טלגראס החליטה להגביר פעילות בדרום ושינתה את המשחק כך שבמקום להחביא הקנאביס, בכל מעטפה הוטמן כרטיס ועליו קוד שאותו מזינים וכך מגלים את מיקום השקית. את שקית הפרס הזוכה יכול לאסוף בשקט ובשלווה בחלוף המולת המחפשים והסמויים.

פרס ראשון – בגן המשחקים

המתחרים החלו בכל הכוח את המשחק. לקח להם 40 דקות וארבעה רמזים מרגע פרסום הרמז הראשון עד שמצאו את המעטפה הראשונה שהוחבאה בקפל עץ בגן משחקים על שם נתן אלתרמן. בתחנה השנייה, מרכז מסחרי חשוך וקצת שבור, מאה מטרים מהמיקום הראשון, כבר הצטרפו לחיפושים עוד עשרים איש, חלקם לא הגיעו לגיל רשיון. לקול עידוד יושבי המרכז המסחרי ובמשך 25 דקות וארבעה רמזים איתרו המחפשים את המעטפה שהוחבאה מאחורי המרכז המסחרי בתוך תעלת ניקוז ליד ברזי מים. התסכול, ההתרגשות ובדיחות הדעת הביאו את המחפשים הצעירים חסרי המנוח לעלות על גג המרכז המסחרי. הם פרשו בערך בשלב זה.

תמונת רחוב לאור ירח ובו אנשים מחפשים קנאביס בעיר שדרות
משתתפים מכל הגילאים יצאו לרחובות לפעילות משותפת

מי אתם מחפשי המטמון

הכוח המרכזי של המתחרים היו גברים צעירים תושבי שדרות. חריגים היו חיילים בסדיר וקבע (לובשי מדים), וזוגות שיצאו לבילוי שובר שגרה. זה היה המניע של חלק מהשחקנים, שבירת שיגרה. יש מי שעבורם עשר גרם קנאביס משמשים מוטיבציה ויש מי שפשוט נהנה מהמשחק.

כזה הוא "הנימול", תושב נתיבות בן 18 שבא לחפש את המטמון. לפחות בתחילת השיחה אמר שאינו מעשן כבד, אבל הידע הנרחב בתרכובות הכימיות של הקנאביס על זניו והיותו חולה קרון חשפו טפח. הנימול מעשן גם מעשן. ובכל זאת, בגלל שאני לא מבין רמזים והנימול הוכיח אינטואיציה יפה בהבנתם, חשבתי שזה מתוחכם מצידי להתלוות לצעיר במהלך החיפושים.

הדבר הראשון שעלה מפיו: "בנתיבות חצי עיר הייתה בחוץ. טלגראס צריכים לעשות חפש את המטמון בנתיבות. השדרותים לא עוזרים. תחרותיים מידי. בנתיבות המוצא היה חולק עם כולם". את הרמז השלישי הנימול פיצח תוך דקה, רק שהלכנו לכיוון הלא נכון וזו אשמתי המלאה, אני החזקתי גוגל מפות. הבנו שלא נגיע למטמון השלישי אז עצרנו לגלגל. שם פרש הנימול את משנתו. הוא לא חושב שתהיה לגליזציה בישראל. יותר מזה, הוא לא חושב שצריך לקדם לגליזציה. הסיבה, "אנשים לא יודעים איך לצרוך קנאביס. הם לא מכירים זנים ולא מכירים את ההשפעות שלהם. זה יהיה סיוט אם יאשרו לגליזציה. אנשים יצרכו ללא הכרה. הם יזיקו לעצמם ויעשו שימוש לרעה בקנאביס".

בשדרות כמו בשדרות, השוטרים צחקו קצת

עשר דקות לקח למחפשים למצוא את המטמון השלישי שהוטמן מול הספריה הציבורית. המטמון הבא היה בין פארק המשחקים לשטח ציבורי, מול תחנת מגן דוד. הנימול פיצח את הרמז. תזכרו אנחנו בשדרות, עיר שמנוטרת על ידי מצלמות ומוקד רואה למקרים, לא עלינו, נופלים טילים מהשמיים. לכן, כשעשרים איש עם פנסים פושטים על קטע פארק קטן במרכז העיר, עוברים ובודקים בכל חריץ, המשטרה מגיעה.

רק בשדרות כמו בשדרות כולם מכירים את כולם. השוטרים צחקו קצת. התעניינו הרבה אולי קיוו למעצר מתוקשר. אבל כשהבינו שמדובר במעטפה וכרטיס. וויתרו והמשיכו לדרכם. המעטפה הייתה מתחת לאבן שני מטרים מהניידת. בסך הכל, משטרה והכל, לקח למצוא את המטמון הרביעי 28 דקות והשעה היא 21:36.

מוצא מאושר במשחק חפש את המטמון מחזיק זוג שקיות קנאביס
חתיכת פרס!

את המטמון החמישי מצאו תוך 13 דקות. בזמן שאנחנו הגענו ופתחנו פנסים המוצא כבר פרסם תמונה של שקית הזכיה בסלון ביתו. המטמון השישי הוחבא בגן עזריאלי ואחרי ארבעה רמזים ועשרים ושבע דקות גם זה נמצא.

רצים בחוצות העיר

אם חשבתם שהמשחק נעשה במחבואים אתם טועים. כל העיר ידעה. זוג נשים מבוגרות עם כיסוי ראש וחצאית חלפו ליד גן עזריאלי וכשזיהו את הבן של השכנים שאלו אותו אם הוא משתתף במשחק. אתם בטח חושבים שזה עניין של מה בכך לחפש מטמון. אבל דמיינו לעצמכם את האינטנסיביות של תחרות החיפוש, כשהרמז למטמון הבא מפורסם תוך דקות ספורות. מגן עזריאלי חצו המתחרים את הכביש הראשי לגן החמישה. גם גילינו שתושבי שדרות לא מבדילים בין צפון לדרום. מצפון לדרום ומדרום לצפון. הם רצו ועוד איך רצו.

בשלב הזה אני נואשתי מלמצוא שקית מטמון והתפניתי לאכול פיצה בפיצריה מקומית כשברקע מרחוק מרצדים פנסי המחפשים מול קופת חולים כללית. "הנימול" גם הוא פרש, נשאר לו אחוז סוללה אחד בסלולרי.

רמזים שרק תושבי שדרות יכלו להבין

בכוונת מכוון המטמונים היו במרחק הליכה אחד מהשני. כדי לאפשר למי שאינו רכוב להשתתף במשחק. מארגני המשחק ניתבו את הרמזים לפי רוח הקהל, במשחק עדין בין ייאוש לתקווה.

אני לא מבין רמזים וגם לא כל כך בכושר. היופי במשחק חפש את המטמון, בעיניי, היה ברמזים שרק תושבי העיר ידעו להגיב להם במהירות. וכך תחת מעטה משחק מצאו עצמם עשרות אנשים יוצאים מהארון הירוק, מגכיחים כל ניסיון להסתיר את חיבתם לסם המסוכן שמותר מהיום לייצוא אבל לא לצריכה אישית.

רוצים להיות מעודכנים במשחקים הבאים? הצטרפו לקבוצת המשחקים של טלגראס והישארו מעודכנים!

2 תגובות

השארת תגובה

*
*

הלו סטלן!
אתה לא מחובר למערכת...

ההתחברות למערכת מתבצעת באמצעות חשבון הטלגרם שלך: